ונודע, שמבחינת התלבשות האורות בהכלים, ירדו כל הספירות ממדרגתן, מחמת אור התחתון שנתלבש בכלי של העליון. כי אור חכמה נתלבש בכלי דכתר, וירד הכתר ונעשה לבחינת חכמה. וכן אור הבינה נתלבש בכלי דחכמה, וירדה החכמה ונעשתה לבחי' בינה. וכו', עד שאור הנצח נתלבש בכלי דתפארת, וירד התפארת ונעשה לבחינת נצח, כמ"ש הרב לעיל (דף ש"א אות י"א י"ב עש"ה ובאו"פ; [ל"ב, מ"ט, ל"א באו"פ]). ונמצא עתה, שעיקר ז"א דהיינו ז"א דז"א, הוא ספירת ת"ת ולא ספירת נצח, כי אור הנצח עלה לכלי דת"ת כנ"ל. גם חג"ת דז"א שהיו מקודם בחינות כח"ב, נמצאים עתה שירדו ונעשו לבחינות חב"ד. כי אור החכמה נתישב בכלי דכתר, וירד הכתר להיות חכמה כנ"ל. וכן אור הגבורה נתלבש בכלי דחסד, וירד החסד להיות גבורה. וכו' עד"ז. 

ולפיכך כאן בשמועה הב', אינו חושב את כח"ב אל ז"א כמו בשמועה הא', אלא שחושב הג"ר שלו בשם חב"ד. והיינו מטעם האמור, כי מבחינת התלבשות האורות בכלים, הם מקבלים מהתפ"ב דא"ק, ששמה ירדו כח"ב, ונעשו לחב"ד. ומטעם זה נמצא ת"ת דא"א לעיקרו של ז"א, ולא נצח. כי עתה עלה אור הנצח דא"א, ונתלבש בכלי דת"ת שלו, כנ"ל. ולפיכך נחלקות הט"ס דנה"י דא"א לצורך הז"א, לג"ש חב"ד חג"ת נה"י. שקו הנצח כולל ח"ן, וקו ההוד כולל בג"ה, וקו היסוד כולל דת"י. ונמצא חסד נצח דז"א, נעשו מב"פ תחתונים דנצח דא"א. וגבורה והוד דז"א, מב"פ תחתונים של ההוד דא"א. ות"ת ויסוד דז"א, מב"פ תחתונים דיסוד דא"א. אמנם הפרקים העליונים דנו"ה דא"א, אינו חושב כאן, כי הם עלו למעלה, ונעשו לחג"ת דאו"א לבחינת דדים, שאינם מגולים זולת לעת הגדלות דז"א, שהמה נעשו לו חכמה ובינה. אבל עתה בעיבור הם כלולים בשרשם, שהוא ש"ת דת"ת, הנבחן לעת גדלות לגלגלתא דז"א. וע"כ אומר, שמשליש תחתון דת"ת דאריך, נעשו בז"א תלת מוחין חב"ד. דהיינו חב"ד בכח, ולא חב"ד בפועל ממש, שאין גילוי מוחין אלו בז"א אלא לעת גדלות, שאז המה מלובשים בשלישים עליונים דנה"י, כנ"ל. ולא בש"ת דת"ת, כי הש"ת דת"ת נעשה אז לבחי' כתר דז"א. 

והנה נתבאר היטב שמועה הב'. שש"ת דת"ת דא"א כולל בו ג' מוחין חב"ד בבחינת כח. וש"ע דנצח אינו מצטרף כאן בעיבור, כי עלה ונעשה לדד ימין דאו"א. ומב"ש תחתונים נצח שנשארו למטה, נעשה חסד נצח דז"א. וכן ש"ע דהוד אינו מצטרף, כי עלה ונעשה לדד שמאל דאמא. ומב"ש תחתונים שנשארו נעשו גבורה הוד. וכן שליש עליון דיסוד אינו חושב כאן, שהוא בחינת דעת לעת גדלות, ובעיבור אין דעת. ומב"ש שנשארו בו נעשה ת"ת ויסוד דז"א. 

ושמועה הג' (באות ס'), הוא מדבר מבחינת הגדלות דז"א, אשר אז נעשה הזווג בו בעצמו. ולפיכך אומר שמש"ת דת"ת נעשה גלגלתא דז"א, ומנה"י דא"א נעשו בו תלת מוחין. כי אז עולה ומלביש גם ב"פ עליונים דנה"י שנעשו לחג"ת דאו"א, והם נעשים בו לחכמה ובינה. וש"ע דיסוד דא"א נעשה בו לדעת עליון בראש, כלומר למקום הזווג, המוציא ע"ס דראש ממטה למעלה, כנודע. ואחר כך מתהפך ומשפיע ממעלה למטה ומוציא בו ע"ס דגוף. וז"ש, "ומהיסוד דאריך נתפשט שאר גופא דז"א כולו". כלומר, אחר שהיסוד דאריך נעשה בו לבחינת דעת, והוציא בז"א ע"ס ממטה למעלה לבחינת ראש, הנה אח"כ מתהפך ומשפיע בו אותן הע"ס גם ממעלה למטה, ומוציא בו ע"ס דגוף. הרי שמיסוד דאריך, נתפשט כל הגוף דז"א. 

[עי' מד"ה ועם זה תבין]